קנס של 10,000 ש"ח בגין אי הגשת דוחות במועד - חברת אוטו קאר

במסגרת ת"פ 14512-07-09 בית משפט השלום נתניה הורשעו הנאשמים  ב- 4  עבירות שענינן אי הגשת דוחות במועד כאמור בסעיף 117 (א)(6) לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו- 1975 (להלן :"החוק") ביחד עם סעיף 67 לחוק ובקשר עם תקנות 20, 23 לתקנות מס ערך מוסף, תשל"ו - 1976.

ב"כ המאשימה בטיעוניו לעונש ציין הדברים הבאים :"המחדלים נשוא כתב האישום הוסרו. מדובר בסכום מעל 35,000 ש"ח הקנס המירבי 77,000 ש"ח מבקש שיוטל קנס על נאשמת 1 שאיננה פעילה כפי שנמסר על ידי נאשם 2 וקנס ועונש מאסר על תנאי על נאשם 2".

נאשם 2 טען להקלה בעונשו בציינו כי נאשמת 1 כבר לא פעילה  וכי הוסרו מלוא המחדלים נשוא כתב האישום.

העבירות שעבר כל אחד מהנאשמים הינן עבירות חמורות.
נפסק לא אחת כי יש להתייחס בחומרה יתירה לעבירות בניגוד לדיני המיסים שכן המניע לעבירות אלו הוא הרצון להפיק רווחים וראוי הוא כי מי שהורשע בעבירות אלו יוטל עליו עונש של מאסר בפועל וגם קנס משמעותי.
לעניין מדיניות הענישה בעבירות מס כבר נאמר פעמים רבות כי אין בין גוזל כספי הציבור לגוזל כספי הפרט ולא כלום. אלה גם אלה חטאם רב הוא, ואלה גם אלה ראויים בנסיבות המתאימות למיצוי הדין הן בעונשי מאסר ממשיים והן קנסות כספיים משמעותיים.
לא בכדי צוין בפסיקה כי ההיבט המרכזי החייב להנחות את בית המשפט הוא ההיבט הציבורי. היבט זה מכריע כל היבט אישי שראוי להישקל לטובת הנאשמים, אף שאין להתעלם מאלו לחלוטין.

עם זאת, אני מתחשבת לקולא בכך שהנאשמים הודו, הסירו את המחדלים ובהסרת המחדלים נשוא כתב האישום יש לראות נסיבה מקלה משמעותית בהתאם לפסיקה, נאשמת 1 אינה פעילה.

בנסיבות אלו ולאחר ששקלתי בזהירות יתירה כל האמור אני מורה בזאת כדלקמן :

1.   על מנת להרתיע נאשם 2 מלעבור עבירות דומות בעתיד , אני דנה נאשם  2 לתקופת מאסר
       של 3 חודשים על תנאי למשך שנתיים והתנאי שלא יעבור אותן עבירות.

2.  אני דנה נאשמת 1 לתשלום קנס בסך  של 1,000 ש"ח.

3. אני דנה נאשם 2 לתשלום קנס בסך של 10,000 ש"ח או 90 ימי מאסר תמורתם.

הקנס  ישולם   ב - 10 תשלומים שווים ורצופים  שהראשון לא יאוחר מיום 1.12.10  ובכל  1 לחודש
שלאחר מכן.
אי תשלום שיעור אחד משיעורי הקנס במועד מעמיד את כל יתרת הקנס לפירעון מיידי.